Digital Health Dougri: May 2026
סימני הבועה של 2021 חוזרים: גיוסים לפי שווי של מיליארד דולר לחברות עם הכנסות של מיליונים בודדים. איך לבדוק אם "הפעם זה אחרת", ושני גיוסי ענק ישראליים של 150 מיליון דולר כל אחד.
בשבועות האחרונים לדעתי מתחילים לצוץ עוד ועוד סימנים שמזכירים את הבועה של 2021 עם גיוסים משמעותיים מצד חברות עם מיליוני דולרים בודדים בהכנסות לפי שווי של מיליארד דולר ומשקיעים שקונים בעיקר את פוטנציאל הצמיחה. כמו אז, גם עכשיו נשמעות טענות ש"הפעם זה אחרת". בגיליון הזה ננסה להבין איפה הדברים עומדים, לפחות כרגע, ולהציע מדדים פרקטים למעקב.
במקביל, גאווה ישראלית עם שני גיוסי ענק (150 מיליון דולר כל אחד!)
קצת התפתחויות מרכזיות בתעשייה
אז האם היעילות שאנחנו רואים מחברות AI בבריאות היא אמיתית ומצדיקה את הערכות השווי הגבוהות לחברות שמציגות צמיחה מואצת, גם אם בשלבים מוקדמים? או שמא אנחנו פשוט מחליפים סוג אחד של מבנה בעייתי במבנה יקר מסוג אחר?
שלא ישתמע אחרת. משהו אמיתי בהחלט קורה, ו AI מאפשר לצוותים קטנים לבנות מהר יותר, לגעת בלקוחות מהר יותר, ולייצר תהליכי עבודה רזים שפעם דרשו עשרות עובדים. אבל הבעיה מתחילה כשמסתכלים מתחת לפני השטח. מה שנראה כחברת תוכנה זריזה עם 15 עובדים וקצב הכנסות גבוה הוא לאו דווקא מודל עסקי עמיד. בדומה לחברות רבות ב 2021 שביססו צמיחה על ידי הוספת כוח עבודה (אנשים) ודיממו יותר ויותר כסף ככל שצמחו, אנחנו רואים מספר גדל של חברות היום שהולכות באותו המסלול, רק עם כוח עבודה אחר: חישוביות (או טוקנים).
במילים אחרות, חברות עם הוצאות משתנות (Variable expenses) שגדלות עם כל לקוח נוסף. בדיוק כמו ב 2021.
הסיבה שזה בעייתי במיוחד בבריאות היא שלרוב מוצרים צריכים לתמוך בתהליכים מורכבים עם הרבה פרמוטציות אפשריות אבל סבילות נמוכה מאוד לחוסר דיוק. והמשמעות היא ‘לתקוף’ את מודלי השפה בדיוק בנקודת התורפה שלהם. פתרון שנראה פשוט הופך לרב-שכבתי: מודל אחד מחלץ מידע, אחד מאמת, אחד מסכם, אחד בודק compliance, אחד מטפל במקרה חריג מסוג מסוים ואחר מסוג אחר. ומעל כל זה לרוב, עדיין יושב מישהו (אנושי) בכדי לעשות בקרת איכות (כי האחריות המשפטית והקלינית יושבת בדר"כ אצל המוכר). ובמצב הזה יש האצה בשימוש בכוח העבודה הנוכחי – טוקנים.
ומאכן שאחד המדדים הכי נפוצים היום ל’אטרקטיביות’ של חברות, הכנסה ממוצעת לעובד, הופך לחסר משמעות כשהעלות האמיתית יושבת ב-compute ולא בשכר. "Token labor" מתרחב מהר ובאופן בלתי נראה עד שהוא פתאום שולט בכלכלת החברה, בדומה מאוד לדינמיקה המוכרת סביב עלות שימוש בשירותי ענן.
לכן אני חושב שהשאלה הנכונה שצריך לשאול היא לא "כמה עובדים יש לחברה" אלא "מה קורה לשולי הרווח כשהשימוש במוצר גדל". ואם התשובות לא מספקות, יכול מאוד להיות שחברות רבות הן למעשה שכפול של 2021, רק עם תשתית שונה.
כתבתי על הנושא הזה בהרחבה בבלוג שלנו.
הסיפור השני הוא התחממות המרוץ סביב מוצרים תומכי החלטה (קו-פיילוט) של הצוות הרפואי ושל צרכנים, עם כניסה של עוד ועוד שחקניות גדולות לתחום. מספר הכרזות (שנשמעות די דומה!) מהשבועות האחרונים בלבד:
• Google DeepMind הציגה מוצר בשם "AI Co-Clinician", המבוססת על מספר אייג’נטים משולבים, ומוצר שמתיימר לתמוך גם ברופא וגם במטופל ביחד.
• Doximity שדרגה את העוזר האישי שלה, DoxGPT, עם שכבת "סיבתיות" (כלומר מתן הסברים ורקע להחלטה), בשילוב עם גישה ל "2000 כתבי עת מובילים" ויכולת התמלול הקיימת.
• Perplexity הכריזה על הרחבה המשלבת מידע רפואי תוך אינטגרציה של מאמרים מ NEJM ו-BMJ.
• Abridge הכריזה על שיתוף פעולה עם UpToDate ותכנים מובילים נוספים לתמיכה בהחלטות קליניות.
הדמיון הרב בין המוצרים וההכרזות השונות מתחיל להראות כמו התחרות שראינו סביב כלי תמלול, ואולי בדומה לכך, יתכן שגם כאן מדובר בבסיס שעל גביו תיווצר שכבת ערך עבור המשתמש (לדוגמה קידוד קליני במקרה של תמלול). ובמילים אחרות, בדינמיקה הזו, מה שבאמת מעניין הוא לא מי מציע את הכלי הטוב ביותר (כי יהיו הרבה כאלו), אלא מי ידע להציע משהו ייחודי על גביו – ובפרט חיבור האינפורמציה לפעולה, כלומר במקום להגיד צריך לעשות ככה, פשוט לעשות את זה עבור המשתמש.
במקביל לתחרות, גם הרגולציה בתחום מתחילה לתפוס יותר מקום. כעת מדינת פנסילבניה תובעת את Character.ai (בוט אוטונמי לשאלות רפואיות) על עיסוק ברפואה ללא רישיון. החברה פיתחה מודל המאפשר למשתמשים לשוחח עם דמויות שונות, כולל דמויות של רופאים ופסיכולוגים. האיגוד האמריקאי לפסיכולוגיה כבר פנה ב-2024 לרשות להגבלים עסקיים בטענה שהחברה מטעה צרכנים מאחר ומשווקת את עצמה ככלי המהווה "גישה לפסיכיאטריים" (ומדובר למעשה רק במודל שפה). ב-2025 נפתחה חקירה, ועכשיו נוספת תביעה רשמית.
קצת על גיוסים, מיזוגים ורכישות
נפתח ברכישה מרשימה: Roche קנתה את PathAI בעסקה שעשויה להגיע ל-1.1 מיליארד דולר (750 מיליון כתשלום מקדים ובנוסף 300 מיליון כתלות בעמידה באבני דרך עתידיות). PathAIהיא אחת מהחלוצות בתחום הפתולוגיה הדיגיטלית, ופיתחה כלי מבוסס בינה מלאכותית לניתוח דגימות לביצוע אבחנות שונות. מעניין לציין שהשותפות עם Roche (שמובילה את שוק הסורקים לדגימות פתולוגיה יחד עם פיליפס) החלה עוד ב 2021. נזכיר שחברה אחרת בתחום, Paige, נרכשה ע"י Tempus עבור 250 מיליון דולר (לאחר שגייסה סכום דומה). יש לא מעט דינמיקה בשוק הזה, שתלוי מאוד בקצב הדיגיטציה של מחלקות הפתולוגיה (כלומר היכולת לסרוק את הדגימות), תהליך שלוקח יותר זמן ממה שאולי חלק ציפו. כנגזרת לכך, חלק מהחברות דווקא הלכו לכיוון שמנותק במידה מסוימת מהמחלקות עצמן, לדוגמה תמיכה בחברות תרופות בזיהוי מרקרים ויעדים לפיתוח (לדוגמה Nucleai הישראלית).
ובמעבר להשקעות, מספר סבבי גיוס מצד חברות המציעות פתרונות ל"דלת וירטואלית" ושירות לקוחות למוסדות בריאות. מעניין לראות כאן גם שחקני רוחב (כלומר חברות שאינן מתקדמות רק בעולמות הבריאות) כדוגמת Sierra שגייסה כעת 950 מיליון דולר או חברות הממוקדות בתחום כדוגמת Assort Health שעל פי שמועות שונות סגרה גיוס בשווי של עשרות מיליוני דולרים בשווי של מעל מיליארד דולר עבור פחות מעשרה מיליון דולר בהכנסות ורק חצי שנה אחרי הסיבוב הקודם של החברה.
במקביל, העניין סביב תמיכה בפיתוח ומסחור של תרופות. Isomorphic Labs, חברת בת של Alphabet (גוגל) שנבנתה על גבי מנוע AlphaFold גייסה לא פחות מ 2.1 מיליארד דולר (!) בסיבוב בודד. במקביל, Forus (ששנתה את שמה מ-Tandem) המספקת "תשתית AI" עבור מסחור וסיוע בהנפקת מרשמים לתרופות (וכחלק מזה תמיכה בתהליך האישור מול חברות הביטוח לקבלת הכיסוי הביטוחי), גייסה 160 מיליון דולר בהובלת Thrive Capital שהייתה מעורבת בהקמת החברה ו-General Catalyst.
ונסיים עם קצת גאווה מקומית עם שני גיוסים של 150 מיליון דולר כל אחד (!) מצד חברות חברות ישראליות:
Vi, המנתחת מידע על התנהגות צרכנים (עם מעל ל 190 מיליון אנשים במאגריה) עבור חברות ביטוח וחברות תרופות, גייסה 145 מיליון דולר לפי שווי של מעל ל 1.5 מיליארד דולר.
Aidoc המפתחת מודלים לפענוח אוטונומי של הדמיות (רנטגן, CT ועוד), סגרה סבב E של 150 מיליון דולר בהובלת Goldman Sachs, פחות משנה אחרי סבב זהה.
קצת מאמרים מעניינים שאולי שווים את הזמן
נתחיל בסקירה נהדרת שמתבססת על 24 חברות שנשאלו על "מצב העניינים" בקרב משקיעים בתחום. תוכלו למצוא כאן סיכום של מגמות שונות הנוגעות לגיוסי כספים, מיתוג חברות שמצליח יותר ופחות, מה המדדים שמושכים היום יותר עניין מצד משקיעים (לקוחות פעילים…) ועוד ועוד. מומלץ.
ונסיים בנושא אחר לגמרי: פפטידים. למי שעדיין לא נחשף לתופעה הזו, מאמר שיכול לעזור (וכרגיל מוצג בצורה משעשעת ומהנה) מצידו של ניקהיל קרישנן.
תודה אם הגעתם.ן עד לכאן.
מקווה מאוד שמצאתם.ן ערך בקריאה.
